JFK Law Office -במשפט עם עו"ד ג'סיקה פורמן

  תכנון משפטי למצבי חיים משתנים - מדוע ניסוח כללי כבר אינו מספיק אנו חותמים על מסמכים משפטיים בנקודות זמן מסוימות בחיים. לעתים מתוך רוגע, לעיתים מתוך לחץ, לעיתים מתוך רצון "לסגור פינה". אבל החיים, כידוע, לא עוצרים. משפחה משתנה, מערכות יחסים מתפתחות או מסתיימות, מצב כלכלי משתנה, בריאות משתנה, ואיתם גם הצרכים והאיזונים שעמדו בבסיס ההחלטות המשפטיות שלנו. דווקא כאן מתחיל הפער: בין מה שנכתב, לבין מה שנדרש בפועל. כשהמציאות משתנה - מי מפרש את המסמך? כאשר מסמך משפטי אינו חד, מותאם או מעודכן, מישהו יצטרך לפרש אותו. לעיתים זו רשות מנהלית, לעיתים צד שכנגד, ולעיתים בית המשפט. פרשנות משפטית אינה תקלה, היא מנגנון הכרחי. אבל במציאות אידיאלית, נרצה לצמצם אותה ככל האפשר. ככל שהמסמך מדויק יותר, מותאם יותר לנסיבות החיים, ומתחשב באפשרויות שינוי עתידיות - כך קטן הצורך בפרשנות חיצונית. אותו עיקרון - תחומים שונים העיקרון הזה חוזר על עצמו במגוון תחומים משפטיים: במקרקעין:  הסכמים שנחתמו מתוך הנחה מסוימת לגבי לוחות זמנים, שותפויות או מימון, נבחנים מחדש כשהמציאות הכלכלית או התכנונית משתנה. בדיני עבודה:...

  היטלים מוניציפליים אינם “מס קבוע”: על חובת הדיוק של הרשות המקומית היטל השבחה והיטל שצ"פ (שטח ציבורי פתוח), כמו היטלים נוספים שגובות הרשויות המקומיות, נתפסים לעיתים כחלק בלתי נמנע מעסקת נדל"ן. בפועל, מדובר בחיובים מנהליים שמותנים בעמידה בכללים ברורים, הן במישור התכנוני והן במישור הראייתי. שתי פסיקות מהעת האחרונה ממחישות נקודה זו היטב. היטל השבחה - שאלת השווי במצב הקודם בפסק דין של בית המשפט העליון (שאיחד דיון בשני תיקים - בר"מ 1975/24 ו-בר"מ 25226-04-25) נקבע כי בעת קביעת שווי מקרקעין במצב הקודם, אין לנטרל את השפעתן של זכויות תכנוניות קיימות מכוח תמ״א 38 או מסגרות התחדשות עירונית. המשמעות היא ששווי הבסיס לחישוב ההיטל חייב לשקף את שווי השוק האמיתי, ולא שווי תיאורטי מופחת. הפועל היוצא הוא שהפרש השווי שמהווה את הבסיס לחישוב המס קטן וכאשר נקודת המוצא משתנה – גם סכום ההיטל משתנה. היטל שצ"פ - ייעוד החיוב והוכחתו בפסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה (עת"מ 4953-12-24) נקבע כי היטל שצ"פ נועד למימון הקמת שטחים ציבוריים פתוחים חדשים בלבד. הרשות אינה רשאית ...

איך נראה תהליך הכנת  ייפוי כח מתמשך איתי   צעד אחר צעד  שמעתם על יפוי כח מתמשך, אתם שוקלים לערוך אחד, לבד או יחד עם בן/בת זוג ואתם צריכים לבחור עורכ/ת דין - חשוב שתקחו בחשבון שבמסגרת הכנת המסמך עולות שאלות קשות, שמטרתן לקבוע כיצד יקבלו עבורכם החלטות ברגע שבו לא תוכלו לקבל אותן בעצמכם. באופן טבעי זה מעורר מחשבות לא פשוטות:  מה יהיה? באיזה מצב אהיה? מה יהיה עם הילדים (בעיקר למי שיש ילדים קטינים)? מה יהיה עם חסוי שאולי אנחנו אחראיים עליו או עליה? הכלי הזה, יפוי כח מתמשך, הוא תולדה של שינוי בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ומעביר את השליטה לידי האדם, במקום שהשליטה תהיה בידי המדינה. (תוכלו לקרא בהרחבה בפוסט אחר בבלוג שמסביר מה זה בכלל יפוי כח מתמשך). מאז שהוסדר יפוי הכח המתמשך בחוק, צברתי נסיון בליווי עשרות משפחות בתהליכים כאלה. ההמלצה היא לקיים שתי פגישות לכל הפחות לפני שחותמים על יפוי כח מתמשך - במאמר זה אסקור את תהליך העבודה על יפוי כח מתמשך, על מנת שתצאו עם הבנה טובה יותר של השלבים הכרוכים בהכנת המסמך. השיחה הראשונה – מי אתם ומה חשוב לכם חשוב להגיע לפגישת הכרות ...

מקרקעין – מה חשוב לדעת לפני שקונים או מוכרים?   מקרקעין, או בשמם הנפוץ - נדל"ן, הם אחד הנכסים החשובים והמשמעותיים בחיינו. בין אם אתם מתכוונים לקנות דירה, למכור נכס או פשוט להבין את הזכויות והחובות שלכם בתחום, חשוב לדעת כמה עקרונות מרכזיים שיכולים לחסוך זמן, כסף ועוגמת נפש. ראשית, כשקונים נכס מקרקעין, חשוב לבדוק את הזכויות שבו – כיצד הן רשומות? האם מדובר בזכות בעלות או בזכות חכירה? האם רשום בטאבו? ברשות מקרקעין ישראל? גם וגם? האם יש עליו שעבודים, עיקולים או הגבלות משפטיות אחרות? אם זה בנין - האם יש זכויות נוספות מלבד הדירה, כגון חניה או מחסן? אם מדובר בבית פרטי - האם החלקה רשומה בנפרד? האם יחד עם בית/ים נוספ/ים? האם קיים הסכם שיתוף? לעיתים, נכס שנראה טוב מבחינה פיזית יכול להיות בעייתי מבחינה משפטית. לכל אחד מן המונחים הללו ולצורות הרישום יש משמעות ומענה על כל שאלה עשוי לפתח שאלות נוספות. לפני שחותמים על מסמך כלשהו - חייבים לבצע בדיקות מקיפות ולוודא מה רוכשים ובמה הרכישה תהיה כרוכה. שימו לב - גם זכרון דברים או חתימה על הצעה לרכישת נכס מקבלן הם מסמכים מחייבים - אל תחתמו עליהם לפני שא...

מה חייב להופיע בהסכם עבודה   ולמה חשוב לוודא שהדברים כתובים עובדים רבים מניחים שהחתימה על הסכם עבודה היא הליך פורמלי בלבד, אך בפועל המסמך הזה קובע את עיקר מערכת היחסים עם המעסיק. למרות שאין חובה בחוק לחתום על  הסכם העסקה,   קיימת חובה ברורה למסור לעובד  הודעה על תנאי עבודה  בתוך פרק זמן קצר מתחילת ההעסקה. במקרים רבים ההבדל בין הסכם מסודר לבין הודעה לקונית יכול להיות המשמעותי ביותר בעת מחלוקת . יחסי עבודה בנויים על אמון, אך בפועל מה שלא כתוב, קשה להוכיח. בישראל כאמור, אין חובה לחתום על הסכם עבודה כתוב , אך קיימת חובה חוקית למסור הודעה לעובד על תנאי העבודה . שני המסמכים עוסקים באותם נתונים בסיסיים, אך יש ביניהם הבדלים מהותיים שמשפיעים על היציבות והוודאות של העובד, כפי שיפורט בהמשך. מה חייב להופיע בהסכם עבודה או בהודעה על תנאי עבודה ? החוק מחייב לכלול מספר פרטים מהותיים, בין אם מופיעים בהסכם חתום ובין אם באמצעות הודעה לעובד : 1.     פרטי המעסיק והעובד - שם, כתובת ופרטי זיהוי בסיסיים. אלה נראים טכניים, אך הם חשובים להוכחת יחסי עבודה ולסיווג נ...

עד היום זה היה ברור. דירה שקיבלתי במתנה לפני החתונה? שלי. ירושה שנפלה בחלקי עוד כשהייתי רווק/ה? מחוץ לתחום. עכשיו - לא בטוח... פסק דין חדש ותקדימי של בית המשפט העליון משנה באופן דרמטי את האיזון הרכושי שבין בני זוג נשואים (או ידועים בציבור), וקובע: גם נכסים חיצוניים - כאלה שהובאו לקשר עוד לפני הנישואין או שהתקבלו במתנה או בירושה, עשויים להיחשב כנכסים משותפים ולהתחלק בין בני הזוג בעת גירושין, אם ניתן להסיק מהתנהלות הצדדים הסכמה לשיתוף. מה זה "שיתוף ספציפי"? לצד חוק יחסי ממון, שמסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג שנישאו לאחר 1974, התפתחה בפסיקה הלכת השיתוף הספציפי . הלכה זו אפשרה גם לבני זוג שלא חתמו על הסכם ממון להוכיח כוונת שיתוף בנכס מסוים, לרוב דירת מגורים. אך עד היום, היה ברור שנכסים שהתקבלו לפני הנישואין  אינם נחשבים "רכוש משותף" לפי החוק. אלא שההלכה הזו קיבלה עכשיו תפנית דרמטית. מה קבע העליון? בפסק דין שניתן לאחרונה (30.6.2025), קיבלה השופטת יעל וילנר את טענתו של בן זוג שטען לשיתוף בדירות שנבנו על קרקע שהייתה שייכת לאשתו לשעבר עוד לפני הנישואין - קרקע שקיבלה במתנה ...