הסכם ממון - רוחות שינוי בבתי המשפט לעניני משפחה

סקירה זו תכלול פירוט של עיקרי חוק יחסי ממון, מתי כדאי להסדיר הסכם ממון, והבדלים בין זוגות נשואים לשאינם נשואים בישראל.

מהו חוק יחסי ממון בישראל?

חוק יחסי ממון, חל באופן אוטומטי על כל זוג שהתחתן, החל מיום 01.01.1974.

על פי החוק, זוג שהחוק חל עליו והוא נפרד - באופן כללי וגס (כאשר יש יוצאים מן הכלל) כל הרכוש המשותף הוא "בר איזון", כלומר בסופו של דבר כל אחד מבני הזוג יקבל מחצית בכסף ו/או ברכוש.

כל מי שלא רוצה שהסדר זה יחול עליו - עליו לערוך הסכם ממון!

הסכם ממון יכול לקבוע כל חלוקה שבני הזוג מסכימים עליה לגבי כלל הרכוש שלהם - הצבור והעתידי.

על פי החוק, הסכם ממון חובה לאשר בבית המשפט לעניני משפחה.

ומה לגבי זוגות לא נשואים?

היות שחוק יחסי ממון לא חל על זוגות שאינם נשואים, איזון המשאבים לא חל על זוגות שלא התחתנו ומעונינים להפרד.

לכאורה, בזוגות שאינם נשואים קיימת הפרדה רכושית, אולם זוהי הנחה הניתנת לסתירה ולכן כל זוג שכזה שרוצה שליטה על חלוקת הרכוש במקרה של פרידה עתידית חייב לערוך הסכם חיים משותפים (ולא הסכם ממון, שכן חוק יחסי ממון לא חל על זוג שכזה).

זוגות נשואים לעומת זוגות שאינם נשואים

בעבר, זוגות שחתמו על הסכמי ממון או הסכמי חיים משותפים, בין אם נשואים כדת וכדין ובין אם לא, נשלחו לאשר הסכמי ממון על פי חוק יחסי ממון ובהסכמים היה נהוג לכתוב שההסכם יהיה בתוקף בין אם הצדדים החליטו להנשא ובין אם לאו.

בתקופה האחרונה, בתי המשפט לענייני משפחה מקפידים יותר ויותר על ההבחנה בין זוגות נשואים לזוגות שאינם נשואים וההבחנה חשובה וקריטית.

זוגות נשואים שלא עורכים הסכם ממון, כאמור חל עליהם ההסדר הקבוע בחוק - איזון משאבים.

זוגות נשואים שעורכים הסכם ממון - חייבים לאשרו בבית המשפט לעניני משפחה, כאשר חלק מהליך האישור כולל הסכמה אקטיבית של כל אחד מבני הזוג שהם קראו והבינו את תוכן ההסכם בטרם חתמו עליו, ושהם חתמו עליו ללא שום השפעה בלתי הוגנת - המשמעות של הענין היא שיהיה מאוד קשה לטעון בעתיד שאין תוקף להסכם.

לעומת זאת, זוגות שאינם נשואים ואינם מתעתדים להנשא זה לזו, אינם חייבים באישור ההסכם ביניהם בבית המשפט, אף על פי שהאישור מומלץ ביותר. בית המשפט לעניני משפחה יאשר את ההסכם ויתן לו תוקף של פסק דין מכח הדין הכללי החל בעניני משפחה - חוק בתי המשפט לעניני משפחה - המשמעות של הענין היא שלא חל הסעיף הקבוע בחוק יחסי ממון על פיו הסכם שמאושר בבית המשפט לעניני משפחה, חזקה עליו שהוא נחתם לאחר שהצדדים קראו אותו, הבינו את תוכנו וחתמו עליו מרצון. דהיינו, יכול להיות יותר קל (אך עדין לא פשוט) לתבוע את ביטול ההסכם.

עורכי דין אוהבים, ובצדק, לנסות בהסכמים להקיף כמה שיותר סיטואציות עתידיות, בהתאמה כאמור לעיל הסכמים בין בני זוג לא נשואים, כללו סעיפים שקובעים שההסכם יהיה בתוקף גם אם בני הזוג יחליטו להנשא זה לזו בעתיד. 

לאור פסיקה חדשה בתחום - סעיף שכזה לא יתן תוקף להסכם מכוח חוק יחסי ממון ועל כן ההמלצה היא שאם זוג חתם על הסכם חיים משותפים ואישר אותו בבית המשפט לפי חוק בתי המשפט לעניני משפחה ולאחר מכן התחתן כדת וכדין - מומלץ לאשר שוב את הסכם הממון בבית המשפט על פי חוק יחסי ממון וליתן להסכם תוקף מחייב.

לסיכום  

מומלץ לכל זוג נשוי או שעומד להנשא שלא מעונין באיזון משאבים מלא לערוך הסכם ממון ולאשרו בבית המשפט לעניני משפחה. כל זוג שאינו נשוי ואינו עומד להנשא ומעונין לקבוע את חלוקת הרכוש במקרה פרידה - חייב לעשות הסכם חיים משותפים ומומלץ גם הסכם שכזה לאשר בבית המשפט לעניני משפחה. ובנוסף, זוג שערך הסכם חיים משותפים והחליט בהמשך הדרך להתחתן - מומלץ לו לאשר את ההסכם כהסכם יחסי ממון בבית המשפט לעניני משפחה מכח חוק יחסי ממון וליתן להסכם זה תוקף מחייב גם לאחר הנישואין.

יש לכם שאלה בענין? מוזמנים לכתוב לי תגובה כאן או לשלוח לי הודעה פרטית - לשליחת הודעה לחץ כאן